תיקון פקודת מס הכנסה וחובת הגשת דו"ח לרשות המסים על אף טענות של ניתוק תושבות ישראלית

כידוע, פקודת מס הכנסה קובעת בהגדרת המונח "תושב ישראל" אימתי יחיד או חבר בני אדם יראו כ"תושבי ישראל". בהתייחס ליחיד, קיים מבחן מהותי הבוחן את מקום הימצאו של "מרכז החיים" של היחיד, בין היתר על ידי בחינת פרמטרים שונים כגון מקום ביתו הקבוע של היחיד, מקום המגורים של בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע וכו'. 

לצד המבחן המהותי קיימת גם חזקה מספרית, הניתנת לסתירה, הקובעת כי מרכז חייו של יחיד יראה בישראל בהינתן שהייה בשנת המס בישראל של 183 ימים או יותר או לחלופין, אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר וסך תקופת שהייתו בישראל בשלוש השנים האחרונות במצטבר 425 ימים או יותר. לנוחותכם רצ"ב נוסח הסעיף הפקודה:

"(2)    חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –

(א)    אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;

(ב)    אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;

לענין פסקה זו, "יום" – לרבות חלק מיום;

(3)    החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה;"

בשנת 2016, תוקנה פקודת מס הכנסה במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ונקבע כי יחיד המקיים את חזקת הימים הקבועה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה בהגדרת "תושב ישראל" (כפי שהוצגה לעיל) אך טוען כי החזקה נסתרת, דהיינו שהוא חדל להיות "תושב ישראל", יגיש לרשות המסים דו"ח המפרט את טענותיו בצירוף אסמכתאות (ככל שישנן).

לאור התיקון האמור, ככל שיחיד אשר לגביו מתקיימות אחת מהחזקות המספריות בפקודה מעוניין לטעון כי ניתק את תושבותו הישראלית לצרכי מס על אף החזקות המספריות, יהיה עליו להגיש לרשות המסים דו"ח בצירוף טופס 1348 במסגרתו יפרט לגבי ימי השהייה שלו בישראל ויתבקש למסור פרטים באשר לנכסים שמחזיק בישראל ובחו"ל, מקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו, מקום חברותו במועדונים וארגונים וכו'. 

לסיכום, החל מתיקון 223 לפקודה, חשוב שיחיד שעזב את ישראל ועשה רילוקיישן יבחן היטב את הוראות הפקודה וקיומן של החזקות המספריות בעניינו, בטרם יחליט לא להגיש דו"ח לרשויות המס בישראל. חשוב לזכור, כי אי הגשת דו"ח לרשות המסים, מקום שהוראות הפקודה קובעות חובה על כך, מהווה עבירה פלילית.