תוכן עניינים:
מאת: משרד ד"ר יהושע שרמן חברת עורכי דין
ניתוק תושבות מס הכנסה והשלכותיה: מניעת אי הבנות שעלולות לעלות כסף רב
ניתוק תושבות – על פי פקודת מס הכנסה (הפקודה) מי שנחשב ל"תושב ישראל" חייב במס בישראל על הכנסותיו על בסיס כלל עולמי, כלומר, על כל ההכנסות שמפיק בלא קשר למקום מקורן הגיאוגרפי. לכן, היקף החבות הנ"ל קיים הן בהתייחס להכנסה שמופקת בישראל והן מקרה שמדובר בהכנסה שמופקת בחוץ-לארץ (בכפוף להוראות אמנת מס רלוונטית בין ישראל לבין מדינת המקור של ההכנסה). כפועל יוצא מכך ולאור הוראות הפקודה באשר לחובת הדיווח החלה על תושב ישראל שעובר לחו"ל וגורס שחדל להיות תושב ישראל ועל מנת להימנע מתאונות מס, חשוב להקפיד לא להיקלע למספר אי הבנות נפוצות הקשורות להשלכות ניתוק תושבות מס הכנסה לפי הפקודה. בהמשך יוצגו מספר המלצות שכדאי לקחת בחשבון על ידי תושב ישראל השוקל לנתק את תושבותו.
מעבר לגור בחו"ל אינו בהכרח מנתק תושבות לצרכי מס בישראל וודאי לא את חובת הדיווח
כידוע, בהתאם לפקודת מס הכנסה "תושב ישראל" הינו מי ש"מרכז חייו" נמצא בישראל. על פניו, יחיד שעובר לגור בחו"ל עשוי לחשוב שבמקביל, ניתק את תושבותו בישראל לצרכי מס. אך הדבר לא בהכרח כך, שכן מבחן "מרכז החיים" בוחן מכלול הזיקות של היחיד לישראל וביניהן: בית פיזי פנוי למגוריו בישראל, מקום עבודתו הקבוע, מקום המגורים של בני משפחתו, מקום עיקר נכסיו, קשרים חברתיים וחברויות במועדונים ועוד. בנוסף, על פי הוראות הפקודה קמה חזקה (שניתנת לסתירה) כי יחיד נחשב "תושב ישראל" ככל שהוא נמצא בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר או 425 ימים על פני שלוש שנים רצופות (בתנאי שהיחיד שהה בישראל לפחות 30 יום בשנה).
בשנים הראשונות לאחר המעבר לחו"ל היחיד נדרש להגיש דו"ח למס הכנסה בישראל
חשוב לדעת שיחיד העונה על החזקות המספריות הקבועות בפקודה (כאמור לעיל) אך טוען כי הוא כבר לא "תושב ישראל" עדיין חייב בהגשת דו"ח למס הכנסה בתוספת טופס 1348 בו הוא יסמן את זיקותיו לישראל וכן, יפרט את טענותיו לניתוק התושבות. זאת, על אף שלא יידרש לכלול בדו"ח את הכנסותיו שמקורן בחו"ל, כל עוד לא תידחה עמדתו. כלומר, עצם עזיבת ישראל לא רק שאינה יוצרת בהכרח ניתוק תושבות אלא גם אינה מהווה עילה לאי הגשת דו"ח בישראל ואי הגשת דו"ח כאמור מהווה עבירה פלילית.
הגשת דו"חות מס במדינה החדשה אינה מייתרת הגשת דו"ח בישראל
הגשת דו"ח לצרכי מס במדינה אליה עבר היחיד, הגם שהיא עוזרת לבסס טענות של ניתוק תושבות לצרכי מס מישראל, אינה מהווה הצדקה לאי הגשת דו"ח מס בישראל בהתייחס למי שחלות עליו אחת מהחזקות לפחות. כאמור, ככל שיחיד מקיים אחת מהחזקות המספריות שצויינו לעיל, מוטלת עליו החובה להגשת דו"ח בישראל תוך פירוט טענותיו לניתוק התושבות.
ניתוק תושבות מביטוח לאומי אינו מהווה ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה
הגם כי ניתוק תושבות לצרכי ביטוח לאומי מהווה סממן אחד לכאורי בעניין ניתוק התושבות לצרכי מס הכנסה, אין הדבר לבדו מספיק לבסס ניתוק תושבות. כלומר, מבחינת דיני מס הכנסה מדובר באינדיקציה אחת בלבד.
כמובן, כל מקרה בו נטען ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה נבחן לגופו, אך ככלל ישנן מספר זיקות שניתן לנתקן מישראל העשויות לבססאת עצם ניתוק התושבות לצרכי מס הכנסה. בין זיקות אלו ניתן למנות: אי הותרת מקום מגורים פנוי לכניסה בכל עת בישראל, ניתוק תושבות מביטוח לאומי, ניתוק חברות בקופת החולים, ביטול חברויות במועדונים וכן הלאה.
ראוי לזכור כי הגם שלניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה ישנם יתרונות, חשוב שיחיד ישקול בטרם נקיטת עמדה משפטית בעניין זה את מכלול ההשלכות המיסויות הנובעות מכך. הרי לצד הגבלת היקף חבות המס בישראל,קיימים שיקולים של כניסה למשטר מס כלל עולמי של מדינה אחרת כגון: אובדן הזכאות לטעון להגנת אמנות ישראל כתושב ישראל, השלכות מיסוי הנובעות מחבות ב"מס יציאה" ותקופת המתנה בטרם הצטרפות מחדש לשירותי הבריאות ולחידוש זכאות לשירותי ביטוח הלאומי בעת שובו לישראל.
לנוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שצוינו לעיל למעמד "תושב ישראל" בהקשר של היקף חבות המס, חשוב שיחיד שיצא מישראל לחו"ל לתקופה ממושכת של שנה או יותר, יבחן היטב את העובדות הרלוונטיות והדין בעניינו.
אין באמור לעיל ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ מקצועי מטעם מומחה מסים. כל מקרה דורש בחינה של כל העובדות הרלוונטיות לגופן.
