החשיבות של תכנון מס בטרם ביצוע עסקאות בינלאומיות

כידוע, כיום עסקאות בינלאומיות רבות המבוצעות על ידי תושבי ישראל, חברות ויחידים, הינן בעלות היבטים בינלאומיים. זאת, בין אם מדובר בפעילות עסקית ענפה וחובקת עולם ובין אם מדובר בעסקה בודדת עם תושבי-חוץ.

בטרם כניסה לעסקאות בינלאומיות חשוב לתת את הדעת להיבטי המס שיחולו במקרים אלה, הן לפי דיני המס בישראל והן לפי דיני המס במדינת היעד. הקדשת הזמן מראש לניתוח השלכות המיסוי בכל אחת המדינות הנוגעות לעסקה בינלאומית נדרשת על מנת להימנע מ"תאונות מס" שעלולות לרוקן עסקה מכדאיותה. לנוכח המורכבות של הוראות בדיני המס, ברורה החשיבות של בחינת השלכות המס בטרם כניסה לעסקה כלשהי ועובדה זו מוצאת ביטוי ביתר שאת בעסקאות בינלאומיות מחמת ריבוי ההוראות המשליכות על התוצאה הסופית שחושפות את מבצעי העסקאות למיסוי במספר משטרי מס. חשוב שיובן כי תוצאות המיסוי עשויות להיות פועל יוצא לא רק של דיני המס הפנימיים של ישראל ומדינת היעד אלא גם של הוראות אמנת מס שנחתמה בין ישראל למדינה השנייה. חשוב גם להבין כי לעיתים קרובות, להוראות אמנות המס השפעה על סיווג ההכנסות שיופקו (נתון שבפני עצמו עשוי לקבוע את שיעור המס שיחול על ההכנסה) וכן על הזכאות לקבלת זיכוי וחישובו בשל מס שיוטל.

דוגמאות לשיקולים חשובים שמומלץ לבחון מראש

1. שימוש בחברות בחו"ל לשם כניסה לפעילות בשווקים זרים או שמא פעילות באמצעות חברה ישראלית

אנשי עסקים תושבי ישראל שמעוניינים להכנס לשווקים בחו"ל לשם מכירת שירותיהם ו/או מוצריהם עשויים למצוא יתרונות רבים (וביניהם הרחבת מעגל הפעילות והפחתת נטל המס הכלל עולמי שיחול על הפעילות) בייסוד חברה במדינה שתשמש כמדינת בסיס בה תמוקם החברה המרכזת שתנהל את הפעילות בחו"ל.

כמובן, הצעד הראשון המתבקש עוד בטרם בחינת האפשרויות של הקמת חברה בחו"ל שתרכז את הפעילות בשווקים בחו"ל הינו בחינת השלכות הפעילות מבחינת הוראות פקודת מס הכנסה בעניין חמי"ז (חברת משלח יד זרה), חנ"ז (חברה נשלטת זרה), שליטה וניהול ומחירי העברה.

באיתור מדינת הבסיס חשוב לבחון מדינות שלהן משטרי חוקים נוחים מבחינת דיני המס הפנימיים שלהן, אמנת מס עם ישראל וכן, רשת אמנות מס ענפה. בין היתרונות שעשויים להיות לפעילות באמצעות חברה מרכזת כאמור ניתן למנות שיקולים עסקיים ומיסויים גם יחד.

מבין השיקולים העסקיים של עסקאות בינלאומיות אשר יהיה לקחת בחשבון יש לבחור במדינה עם מערכת משפט יציבה ומוערכת בעולם כך שהיא אינה מופיעה ברשימה שחורה, בין היתר, מהזווית של מוסדותיה הפיננסים. כמו כן, חשוב שלאותה מדינת בסיס יהיו יחסי מסחר תקינים עם המדינות בהן יעדי השווקים של השירותים ו/או המוצרים. לדוגמה: כאשר מדובר בפעילות שמתכוננת ביבשת אפריקה יש מדינות אירופאיות מסוימות עם יחסי מסחר טובים במיוחד המקלים ומעודדים ביצוע פעילות מהסוג המתוכנן.

מבין השיקולים המיסויים, בנוסף לחשיבות שיעורי המס במדינת הבסיס, כאמור חשוב שתהיה בתוקף אמנת מס בין אותה מדינה לבין ישראל. הוראותיה של אמנת מס יקלו על מיסויים של השבת הרווחים ומניעת מצבים של תאונות מס כפועל יוצא ממבחני תושבות שעלולים ליצור כפל מס.

2. התקשרויות של תושבי ישראל עם תושבי-חוץ לשם השגת זכיונות להפצת מוצרים בישראל

ישראלים רבים מתקשרים עם חברות תושבות-חוץ בהסכמים על פיהם ניתנת לתושב ישראל זכות הפצה וזכייון לגבי מותגים שרשומים בחוץ-לארץ. מטבע ההתקשרות תתעוררנה סוגיות של סיווג התשלומים שמשולמים לתושב-החוץ. סיווג התשלום ומיסויו ייקבעו על פי מהות ההתקשרות. בין השאלות העשויות להתעורר תהיינה שאלות הנוגעות לסיווג התשלום כרווח הון בידי תושב-החוץ בגין מכירה ו/או השכרת זכות הפצה, מקום המקור של הזכות שמועברת והשלכות ההוראות באמנת מס בין ישראל למדינת מושבו של המוכר/משכיר הזכות, ככל שקיימת אמנת מס רלוונטית לעסקה הנדונה.

לעומת זאת, ייתכן שתתעורר שאלה באשר לסיווגו של התשלום כהכנסה פירותית – בין אם מדובר כ"תמלוגים" ובין אם מדובר ב"רווחי עסקים" – כפועל יוצא מיוזמה משותפת שמוקמת בין שני הצדדים. גם כאן, תתעוררנה שאלות של השלכות אמנת מס רלוונטית על היקף חבות המס בישראל הן לפי פקודת מס הכנסה והן לצרכי אמנת המס ועל פי יישום הוראותיה. כמובן, בחינה מוקדמת של ההתקשרות תוכל להסב את תשומת לבם של הצדדים להשלכות המיסוי העשויות להתעורר לנוכח ההתקשרות.

3. כניסה לפרויקטי נדל"ן בחו"ל

שלל אפשרויות קיימות בפני תושבי ישראל השוקלים השקעות/פעילות עסקית בנדל"ן בחוץ-לארץ. כמובן, עוד בטרם הכניסה להשקעות/פעילות עסקית חשוב לבחון פקטורים רבים אשר ישפיעו על כדאיות המהלך. בין הפקטורים השונים שיהיה צורך לקחת בחשבון יהיו: סוג הנכס נשוא ההשקעה/הפעילות העסקית המתוכננת, זמן משוער של החזקת הנכס, אופיין של ההכנסות הצפוייות, אופן ביצוע ההשקעה/הפעילות העסקית (באמצעות יישות משפטית אם לאו וככל שכן, יישות משפטית תושבת איזו מדינה), וכן – השלכות המיסוי הן בישראל והן בחוץ-לארץ הנובעות משלל הבחירות האמורות.

מן האמור ברור כי סיכויי ההצלחה של ההשקעות/ הפעילות העסקית עלולים לרדת לטמיון אם אין בחינה מעמיקה מספקת מראש.

4. שיקולי מס בנסיבות שעומד על הפרק רילוקיישן לחו"ל

חשוב שיובן על ידי מי שעובר לחוץ-לארץ לשנה או תקופה ארוכה יותר כי אין בהכרח בעצם מעברו לחוץ-לארץ ליצור ניתוק מתושבותו הישראלית. כידוע, כל אימת שיחיד נחשב "תושב ישראל" לצרכי מס הכנסה נמצא כי מעמד זה גורר אחריו היקף חבות במס בישראל על בסיס כלל עולמי – כלומר, שהכנסותיו בחוץ-לארץ יתחייבו במס בישראל תוך מתן זיכוי בשל מיסי החוץ שהוא יעמוד בהם. לעומת זאת, מקרה שהיחיד יחדול להיות "תושב ישראל" לצרכי פקודת מס הכנסה או אז, הכנסותיו שמופקות בחוץ-לארץ לא יתחייבו במס בישראל. אותה תוצאה של אי חבות במס בישראל של הכנסות שמופקות בידי יחיד מחוץ לישראל תיווצר מקרה שהיחיד לא חדל להחשב "תושב ישראל" על פי פקודת מס הכנסה אך נחשב "תושב מדינה מתקשרת אחרת" לצרכי אחת מאמנות המס שישראל צד להן. כמובן, הכנסות שכירות מנדל"ן של היחיד על נכסיו בישראל ימשיכו להתחייב במס בישראל. בנוסף, ניתוק התושבות בין אם כתוצאה מהפיכתו ל"תושב-חוץ" על פי הפקודה או היותו "תושב מדינה מתקשרת אחרת" לצרכי אמנת מס, לא בהכרח יצור פטור ממס בישראל על הכנסות שיפיק שמקורן בישראל כגון: תשלומי ריבית, דיבידנדים וכו'.